החלטה בתיק ת"א 12378-02-11

מבוא:

ששת התובעים הינם שלוש משפחות אשר בנו את ביתם במושב רמות שברמת הגולן בתחילת שנות ה- 80 של המאה הקודמת. התובע מס' 7, הינו מושב עובדים מאוגד כאגודה שיתופית בו מצויים בתי התובעים (להלן: " המושב"). הנתבעת הינה גוף מיישב אשר יישבה את התובעים במושב והקצתה להם בתי מגורים ומשקים חקלאיים ואמצעי הפעלה, והינה התאגדות פרטית הפועלת בישראל במסגרת חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית לארץ ישראל - התשי"ג - 1952. הבתים נשוא המחלוקת בהם מתגוררים התובעים, הינן יחידות דיור ציבוריות אשר ניבנו מתקציב המדינה על ידי משרד השיכון והועברו לניהולה של הנתבעת בשנת 1997.

לנתבעים ניתנה זכות של ברי רשות ביחידות הדיור בתמורה לתשלום דמי שימוש חודשיים, כפי שהתחייבו במסמך המכונה מסמך רישום לזיהוי המצהיר - תנאי התחייבות ונספחיו  (צורף כנספח ג' לכתב ההגנה).

בתים אשר בנייתם נסתיימה עד ליום 1.4.78 קיבלו פטור מלא מתשלומים והוענקה להם זכות בעלות, ואילו בבתים שנבנו לאחר מועד זה לא קיבלו המתיישבים פטור, והבעלות על ביתם ניתן להם רק לאחר הליך פדיון כדין.

טענות התובעים בתמצית:

א.         לטענת התובעים הם פרעו את כל יתרת חובם לנתבעת עד ליום 31.12.1991, ובכלל זה החוב הנטען עבור בית המגורים במסגרת הסדר המעטפת בין האגודה לנושיה וביניהם לנתבעת.

ב.         הבתים הנדונים אשר בנויים במשקיהם הינם בבעלותם והנתבעת איננה זכאית לתשלום נפרד בגין בית המגורים, מעבר לתשלום שקיבלה בעת ההתיישבות.

ג.          עוד טוענים התובעים, כי הם מופלים לרעה ביחס לכל יתר תושבי המושב שאיש מהם לא נדרש לרכוש את ביתו שלו והם סמכו על כך שהנתבעת תנהג בהם כפי שנהגה באחרים.

ד.         הנתבעת מנועה ומושתקת מלתבוע כספים בגין דמי שימוש בבית המגורים בשל התיישנות השתק ומניעות והיא מנצלת את העובדה שהתובעים זקוקים לאישורה כצד לחוזה המשבצת, כמנוף לדרישת הכספים שאינם מגיעים לה.

ה.         חוק ההסדרים מסדיר חובות החקלאיים עד ליום 31.12.91, על כן מוצו כל התביעות שנוצרו עד לאותו יום. הנתבעת פנתה למשקם ובעניין זה ניתן פסק דינו של המשקם (ראה סיכום טיעונים בסעיפים 17 ו- 18). החוב נובע מעיסוק בחקלאות גם בשל כך שהינו חוב בגין בית המגורים, חוב זה כולו הוסדר אצל המשקם ובכך יש משום מיצוי התביעה.

ו.          הנתבעת נמנעה מלגלות לתובעים את תמונת המצב המלאה ונמנעה מלהודיע להם, כי לאחר 15 שנה מעת שהתיישבו במקום (נכנסו לגור בשנת 1998), יהיו חייבים להתחיל ולשלם דמי שימוש בביתם או לרכושו. כרשות ציבורית היתה מוטלת עליה חובה להודיע לתובעים בצורה מפורשת, כי הם עלולים להיתבע בגין דמי השימוש. אלא שהם הסתמכו על המצג שהוגש להם כי בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהמשק - כפי שאכן נתקיים בבעלי משקים אחרים במושב. על כן סמכו שעה שקיבלו ההחלטה לעבור ולהתיישב ברמת הגולן.

ז.          התובעים השקיעו בבתיהם בערכים נומינליים כמפורט בסעיף 27 לסיכומיהם ותצהיריהם. התובעים טוענים כי אל מול דרישת הנתבעת לדמי שימוש הם זכאים לקבל שכר שומרים בגין כך ששמרו על הבית.

ח.         התובעים מבקשים לקבוע, כי בתי המגורים בהם הם מתגוררים הינם בבעלותם וכי הנתבעת אינה זכאית לתשלום כלשהוא בגין השימוש שהם עושים בבתים.

הנתבעת טוענת:

א.         טוענת הנתבעת כי היא מנהלת את הבתים עבור משרד השיכון אשר בנה אותם מתקציב המדינה. לבתים אשר נבנו עד ליום 1.4.78 (המועד הקובע), ניתן פטור מלא מתשלומים וכן ניתנה למחזיקים בהם זכות בעלות בבתים ואילו הבתים שנבנו לאחר מכן לא קיבלו פטור מתשלום ולא קיבלו זכות בעלות.

ב.         בעת שנמסרו יחידות הדיור לתובעים כמו למשתכנים אחרים חתמו התובעים על הצהרה בנוסח המצורף לכתב ההגנה כנספח ג' ובו התחייבות מפורשת לשלם דמי שימוש בגין הבתים. סכום דמי השימוש למועד 31.8.2011 עומד על סך 77,165 ש"ח. התובעים לא שילמו כל סכום שהוא על חשבון חובם. הליך פידיון הבתים של התובעים הופסק בשל חובם. הנתבעת פועלת בהתאם לסמכותה לפי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי - חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) תשנ,ט - 1998 זכות הבעלות.

ג.          הנתבעת לא הפרה כל חובות גילוי או תום לב, כטענת התובעים. כעולה מהתצהירים עליהם חתמו התובעים עוד בטרם נכנסו לגור בבתים - אלה קובעים מפורשות את חובם לשלם דמי שימוש.

ד.         התובעים אינם בעלי זכויות בעלות בבתים ואף לא הציגו כל ראיה לטענתם זו.

ה.         התובעים אינם מופלים לרעה לעומת מתיישבים אחרים במושב אשר קיבלו לבעלותם את בית המגורים. אם ישנם כאלה אשר לא נדרשו לשלם דמי שימוש, הרי שאלה מתיישבים אשר חתמו על ההסכמים לפני המועד הקובע וקיבלו בשל כך פטור - כך גם ביחס למצהיר מטעם התובעים מר דור, אשר התיישב במושב בשנת 1984 - היינו - לפני המועד הקובע ואילו התובעים התיישבו לאחריו. הנתבעת פועלת כמנהלת הנכסים על פי הנחיות משרד השיכון.